מעשה בחתימה וכרטיס אשראי: נפלאות האדם או אינפנטיליות לשמה

תוך כדי שאני הולכת ועוקבת אחר סימני הדרך הצהובים הבחנתי במכשיר להוצאת כסף. הוצאתי את כרטיס האשראי הבינלאומי שלי, הכנסתי אותו אל תוך החריץ שבמכונה, והקשתי את הקוד הסודי שלי על פי דרישת המחשב. בן רגע, המסך הפך שחור והכרטיס שלי נשאר בתוך המכונה. למזלי, היו אלה שעות צהריים וסניף הבנק היה פתוח. אלא שלא יכולתי לעזוב את הכספומט כי הכרטיס שלי שהה בתוכו וגם את הקוד כבר הקשתי. חששתי שאם אעזוב את המקום, מכשיר הכספומט יחליט לחזור לחיים, ומישהו שיעבור במקום יוכל לקחת את כספי וכרטיסי. בזמן שכל המחשבות הללו רצו בראשי, פתחתי את דלת הבנק וסימנתי עם ידיי לבחור שישב בדלפק הקבלה שיבוא. מאחר ואני מכירה רק כמה מילים בספרדית, לא יכולתי להסביר לו את שקרה. הבחור הסתכל עליי, הדלתות נסגרו ואף אחד לא ניגש אליי. ניסיתי שוב, פתחתי את הדלתות וניסיתי לסמן לו עם הידיים שמשהו במכונה נתקע. הוא היה עסוק מדי עם לקוחות. לבסוף, ניגש אליי מנהל הבנק, הוא  הצליח להבין על ידי כמה מילים שלי והצבעה אל עבר המכשיר, שהכרטיס שלי נמצא בתוך המכונה. הוא נכנס חזרה לסניף,  וכעבור כמה רגעים חזר אליי ואמר משהו. מדבריו הבנתי שהוא פתח את המכונה ולא היה בה  כרטיס. התחלתי לומר לו שזה לא ייתכן, איך יכול להיות שאין כרטיס?! הרי אני בפירוש הכנסתי אותו פנימה. את כל זה ניסיתי להסביר לו בספרדית עילגת. הוא לא הצליח להבין והזמין אותי להיכנס אל תוך הבנק. בזמן שהיינו בפנים הוא הראה לי את כרטיס האשראי שלי. נשמתי לרווחה והבנתי שלא הבנתי אותו. מה שגרם לבעיה בהמשך, היה זה שעל גבי כרטיס האשראי שלי לא הופיעה חתימה. מבחינת מנהל הבנק זה היה הכרחי בשביל להחזיר לי אותו. המנהל ביקש ממני את הדרכון וצילם אותו יחד עם כרטיס האשראי. המהלך נראה לי חשוד. שאלתי אותו למה הוא עושה את זה, אבל פעם נוספת השפה היוותה מכשול ולא הצלחתי להבין אותו. הוא הכניס אותי אל תוך משרדו, וממה שהצלחתי להבין ממנו ומהסיטואציה, הוא התכוון לתת לי טופס עליו רצה שאחתום, וכך הייתי אמורה לקבל את הכרטיס חזרה. אחרי שניסיתי לברר איתו את הסיבה שהוא צילם את הכרטיס שלי, ובזמן שאני יושבת וממלמלת מולו, הוא הגיש לי את המכשיר הנייד שלו בו הוא כתב דרך תוכנת התרגום של גוגל: "If you don’t believe me we can call the police". הסתכלתי עליו, הוא משך חזרה את הנייד שלו והמשיך בשלו. גם אני המשכתי בשלי ומלמלתי, באחד ממשפטי המלמולים אמרתי גם את המילה  Police. המנהל קם מכיסאו, משהו במבט שלו השתנה. הוא אמר לי כי לא יוכל להחזיר לי את כרטיס האשראי וביקש שאצא ממשרדו. כעת עמדנו האחד מול השנייה ואני התחלתי לנסות להסביר לו עד כמה המצב הזה הוא אידיוטי. כנראה שבגלל חוסר ההיכרות שלי עם השפה הספרדית, מה שיצא לי מהפה גרם לו לחשוב שקראתי לו אידיוט. הוא הסתכל עליי ואמר " את קוראת לי אידיוט?". ניסיתי להסביר לו כי לא הוא האידיוט כי אם המצב, אבל זה לא עזר. הוא נאטם לחלוטין ונראה עצבני. הוא טען כי רצה לעזור לי בגלל שראה כי אני מטיילת, רצונו היה לבוא לקראתי, אבל כעת הוא לא יוכל להחזיר לי את הכרטיס. "אז בוא נקרא למשטרה" אמרתי. שאלתי אותו אם השוטרים מדברים אנגלית, הוא לא ידע. שאלתי אותו איך נוכל לדבר ולהגיע להבנה אם לא הוא ולא השוטרים ידעו אנגלית. הוא ענה לי כי אני נמצאת בספרד ובספרד מדברים ספרדית. בינינו הוא צודק, אבל על פי תפיסת העולם שלי, ומה שהחברה לימדה אותי, מנהל בנק, צריך להיות אדם מלומד, ואחת מהחובות של אדם מלומד היא ידיעת השפה האנגלית. המנהל טלפן למשטרה ולאחר כמה דקות הגיעו להם שני שוטרים שניסו להבין את שקרה. מנהל הבנק הסביר להם, וגם אני ניסיתי, אם כי לא בהצלחה רבה. אחרי זמן מה בו ניסיתי להסביר להם את ביש המזל וראיתי שיש עוד איזה פער שהשלושה צריכים להשלים ביניהם, התיישבתי על הכורסה שעמדה בכניסה לבנק. דמעות עצבים החלו להיפלט מתוך עיני. אחד השוטרים ניגש אליי  ושאל אותי אם יש לי כרטיס נוסף עם חתימה. לא היה לי. מה שכן היה לי הוא כרטיס הסטודנט שלי, שכנראה עשה פלאים, מאחר ואחרי כמה דקות מורטות עצבים בהם השוטרים שוחחו עם המנהל, וכרטיס הסטודנט שלי היה עמם, הוחלט כי כולנו נחתום על טופס שיאפשר לי לקבל חזרה את הכרטיס. מה אני אגיד לכם, שלווה מכף רגל ועד ראש. בשלב הזה כבר לא עניין אותי שקיים לו דף אחד לבן, בו מופיעים להם יחדיו, האחד על יד השני, כרטיס האשראי והדרכון שלי. כשהוצב מולי דף לבן אחר ובו מקום למספר חתימות, חתמתי אני, המנהל ואחד השוטרים. את הרגע הזה בו אחזתי בכרטיס האשראי לא אוכל לתאר. ניצחון המערכת. הודתי לשוטרים והתבוננתי לכיוונו של המנהל שכעת מבט מפויס נראה על פניו, מבט שמודה ששנינו עברנו את הגבולות של עצמנו. יצאתי מהבנק חזרה אל השביל והמשכתי בדרכי כשאני לא מסתכלת לאחור. את הכסף מיותר לציין הוצאתי במקום אחר.

אז בסופו של דבר הכרטיס שלי הוחזר לי, אבל תעשו לעצמכם טובה ועל הכרטיס שלכם תחתמו!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s